<h1>רבינו ירוחם נ"ב ח"ה</h1>
<h2>דף לב:</h2>
הרב שמחל על כבודו כבודו מחול כך פשוט בקדושין פי' ומיהו צריך לעשות לו הדור.
חייב אדם לקום מפני זקן ואפילו זקן אשמאי כלומ' בור ועם הארץ מן והאדמ' לא תשם שתרגומו לא תבור אבל רשע ועם הארץ לא ורש"י כתב אפילו רשע מאחר שהוא זקן וראשון עקר. וכן יניק וחכים חייב לקום מפניו כך פשוט בקדושין לעולם חייב לקום אם הוא חכם כאשר אכתוב ברבו שאינו מובהק אף על פי שאינו זקן. וזו הקימה ר"ל הדור כלומר ד' אמות ולא מלא עיניו ולא שיהדרנו בממון אלא שיקום מפניו ברחוק ד' אמות ושלא יבטל ממלאכתו ואפילו המלאכה שלו. ולא יעמוד מפניו לא בבית הכסא ולא בבית המרחץ בבתי גואי אבל בבתי בראי חייב לקום. ואסור לעצום עיניו אפילו קודם שיקרב אליו אלו הד' אמות בענין שלא יראהו כשיגיע זמן חיובו. ואסור לזקן שיטריח ויקיף הדרך בענין שלא יטריח בני אדם שיקומו מפניו כך פשוט בקדושי' ומפני דרך ארץ יש בעלי מעש' שנוהגין לקום או לעשות הדור או ליתן להם יד לזקן גוי. פי' שיבה בן ע'. אין בעלי אומניות רשאין לעמוד מפני ת"ח בשעה שעוסקי' במלאכתן כך פשוט בגמר' קדושין פי' ואפילו מלאכת עצמו.
<h2>דף לג.</h2>
חייב אדם לקום ברחוק ד' אמות ברבו שאינו מובהק אבל ברבו מובהק כמלא עיניו ואפילו רבו רכוב דרכוב כמהלך דמי [כדלקמן ל"ג ע"ב] וכיון שעבר ממנו ד' אמות יושב במקומו [לקמן ל"ג ע"ב] פי' וה"ק ברבו שאינו מובהק שצריך לעמוד עד שיעבור ממנו ד' אמות כך פשוט בקדושי' וכתב רמ"ה רבו שאינו מובהק אפילו שלמד ממנו ואינו זקן וזהו יניק וחכים שכתבתי למעלה [ל"ב ע"ב] מאחר שגדול ממנו בחכמה וראוי ללמוד ממנו אף על פי שאינו רבו ולא למד ממנו שום דבר חייב לקום מפניו ולנהו' בו כבוד כתלמיד לרבו שאינו מובהק ואם אינו גדול ממנו בחכמה אם למד ממנו שום דבר צריך לנהוג בו כבוד ולקו' מפניו ואם לא למד ממנו שום דבר אינו חייב לקום מפניו ומי' הדור צריך לעשות לו משום דכתיב ואת יראי יי' יכבד. ואם הוא בעל מעשים טובים חייב לעמוד מפניו ואפילו הרב מפני התלמיד [לקמן ל"ג ע"ב] ע"כ.
<h2>דף לג:</h2>
אין ת"ח חייב לעמוד מפני רבו אלא שחרית מנחה וערבית בלבד שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים פי' ואפי' רבו מובהק פי' וזהו בבית המדרש או במקום של צנעה אבל בפרהסיא חייב בכל פעם כך פשוט בקדושין. ורי"ף לא כתבו בהלכותיו וכתב הרא"ש דסבירא ליה כר' אלעזר דאמר כל ת"ח שאינו עומד מפני רבו נקרא רשע ונראה שאין לו קצבה.
<h2>דף ע.</h2>
כיון שנתמנה אדם פרנס על הצבור אסור לעשו' מלאכה בפני שלשה כך פשוט בקדושין.
